MY KNITTING
I began knitting with the wool which the Bedouin women of Lakiya purchase. Pure sheep wool, from Negev shepherdesses, from the desert in the south of Israel, which they spin using traditional methods. To prepare the yarn, two strands of spun yarn are skeined together, dyed and mothproofed, and dried in the sun. I love its special texture and earthy look. I chose to work with dark brown, red and off-white colors - warm colors which represent for me the deserts surroundings, and the life which exists within them.
The sculptures which I knit are conceptually involved with the ability to contain and to nourish. Two concepts which closely depend upon each other. Our ability to contain and communicate with the ancient world, both, as modern human beings, and, specifically, as women, who are consistently charged with the duty to nourish, stimulate and engender the need to remain aware of this continuity, and the history of this challenge.
The Bedouin women use this wool to weave practical and domestic objects, sometimes for the purpose of a dowry, but mostly for everyday use. I am inspired by taking this material, which is loaded with cultural meaning, and knitting something completely different – something personal, which does not submit to conservative and social demands, and which demonstrates the infinite movement of time, history and life.
Since the wool of Lakiya is no longer available, I am knitting with wool which is made primarily for cloth. Some are 100% Acrylic and some are 100% cotton of high quality. I go on with my sculptures, but now use a broader array of color, which has assumed a larger role in my work. I find myself drawn more toward a two-dimensional quality, almost painting with wool. However, I am still interested in the same subject: containing and nourishing. The strength and power which reside in the softness of femininity, and the ability to be flexible while also being purposeful.
על עבודתי
מאז שהצמר של לקיה אינו זמין לרכישה, אני סורגת עם צמר שנעשה בעיקר עבור הלבשה, חלקו 100% אקרילן וחלקו 100% כותנה, באיכויות גבוהות. אני ממשיכה לסרוג פסלים, אך משתמשת במגוון רחב ונועז יותר של צבעים ההולכים ותופסים מקום גדול יותר בעבודתי. חלק מהעבודות עוברות תהליך לכיוון הדו-מימד, כמעט מציירת בצמר.
יחד עם זאת, אני ממשיכה להתעניין באותו נושא: הכלה והזנה, הכח שנמצא ברכות הנשית והיכולת להתגמש יחד עם ההחלטיות והנחישות הנדרשים לשם מילוי המשימה.
התחלתי לסרוג בצמר כבשים טהור ממנו טווות הנשים מלקיה שבנגב בשיטות מסורתיות.
הצאן שרועה במדבריות שבדרום ישראל, נגזז ונטווה תוך כדי שזירת הסיבים לכדי חוטים באמצעות פיתול הסיבים סביב עצמם עד כדי יצירת חוט. החוטים נצבעים מטופלים ומונחים ליבוש בשמש. לצמר מראה וטקסטורה מיוחדים-טבעיים אותו אני אוהבת. בחרתי לעבוד עם צבעי: חום, אדום ואוף-וויט, צבעים חמים המייצגים עבורי את הסביבה המדברית והחיים המתקיימים בה.
הפסלים אותם אני סורגת עוסקים ביכולת להכיל ולהזין, שתי מערכות התלויות זו בזו. יכולתנו להכיל ולתקשר עם העולם העתיק, כאנשים מודרניים ובמיוחד כנשים אשר באופן מתמשך עוסקות בהזנה דבר המעורר בי מחשבה ומודעות למסורת זו, להיסטוריה שלה, והאתגר שהיא מעמידה.
הנשים הבדואיות משתמשות בצמר בעיקר לצרכי הבית, לאריגה של דברים פרקטיים לחיי היום יום. לי הוא נותן השראה לקחת חמר זה בעל משמעויות מסורתיות ותרבותיות ולסרוג ממנו משהו שונה לגמרי, משהו אישי, שאינו כפוף לדרישות חברתיות שמרניות, ובכך מדגים את התנועה הנצחית של הזמן ההיסטוריה והחיים.
